כשרון אדיר וחוש של קצב למכביר

על כן אמרו לו נא לבחור | בין פסנתר ובין כינור | כן, בין פסנתר ובין כינור | אנא ילד נא לבחור*

כל התינוקות מוזיקאליים וכל הילדים בעלי כשרון אדיר וחוש קצב למכביר. ואנחנו ההורים כבר רואים את ילדינו מגיל העריסה, לפחות כמו יאשה חפץ, דניאל בארנבוים או ארתור רובינשטיין. מיותר לומר שאנחנו גם חולמים שיום אחד הם יהיו כמו אבי סינגולדה, אהר'לה קמינסקי או אבישי כהן. אז מתי כדאי להתחיל עם  לימודי מוסיקה ? איך נזהה כישרון מוסיקלי? ומתי ואיך נשחרר את הילד הפלא ונאפשר לו ליהנות מהמוזיקה רק לשם הכיף וההנאה?

ילדים מבטאים  את אהבתם למוזיקה מינקות. רואים את זה על פי הבעות הפנים שלהם, ההקשבה למשמע צלילי המוזיקה ואיך שהם מתחילים להזיז את הגוף בקצב הצלילים. ואז הסבים והסבתות אומרים: יש לילד כשרון אדיר וחוש של קצב למכביר ואנחנו ההורים מתחילים לחפש ולבדוק איזה חוג מוזיקה יתאים לעולל שלנו. לקסם שבמוזיקה מגיבים ומשתפים פעולה תינוקות מגיל 9 חודשים. הורים שחפצים בכך יכולים להירשם לחוג מוזיקה לפעוטות כבר מגיל זה. בחוג התינוק ייחשף לגירוי סביבתי מוסיקלי ותנועתי שיעניק  לו בהמשך בסיס להתפתחותו המוזיקלית והמוטורית. הפעוטות יכירו את איברי גוף, יחסי הגומלין ביניהם, שיווי משקל-תנועה ועצירה ושימוש במרחב, בליווי מיומנויות מוסיקליות כגון קצב, אבחנה בין צלילים ומקצבים, זיהוי צלילים ופיתוח השפה דרך שירה וחריזה. בכל פעם יחשפו הילדים לסוגי מוסיקה ומקצבים שונים, לשירי ילדות ישראלית, למנגינות קלאסיות הכל בשילוב כלי נגינה ואביזרים מגוונים. יתרונם הגדול של חוגים אלה הוא בחיזוק הקשר ובזמן איכות והנאה משותפת של ההורה עם הפעוט.

ילדים בגילאים צעירים, בני 3-5 שנים, מומלץ להתחיל ולשלוח אותם לחוגי מוזיקה המיועדים לגילאי הגן. כאן ירכשו הילדים את התשתית להמשך דרכם המוזיקלית. הילדים יחשפו ויתנסו בעבודה על קצב, כלי הקשה ותנועה. בגילאים 6-7, אפשר כבר לראות ניצנים של כשרון אדיר וחוש של קצב למכביר, הילדים כבר בשלים ללמוד תווים ולבחור ללמוד לנגן על כלי נגינה. הכלים המומלצים הם: חלילית, אורגנית, תופים וכלי הקשה שונים. רצוי לזכור שלימוד נגינה מחייב גם מעורבות של ההורים מעבר להסעה לחוג. על הילד לתרגל ולהתאמן על כלי הנגינה גם בבית מעבר לשעת החוג השבועית. מאחר ומדובר בילדים צעירים מוטלת על ההורים האחריות לדאוג לשעות האימון וכן גם לשאת בגאון את הרעשים הבלתי נסבלים לעיתים הבוקעים מכלי הנגינה. אך למרות כל זאת ההשקעה בלימודי המוזיקה מצדיקה את המאמץ.

בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי הילד כבר עבר כברת דרך משמעותית בלימודי המוזיקה. הוא רכש מיומנויות למקצבים שונים. האוזן נחשפה לסגנונות מוזיקאליים שונים ומגוונים. מבנה הגוף מאפשר לאחוז בבטחה כלי מיתר או לנשוף בכלי נשיפה. המוטוריקה העדינה התגבשה והילד יכול כבר לפרוט על פסנתר. הילד רכש או יכול כבר לרכוש בקלות את אוריינות קריאת וכתיבת התווים והוא מודע גם לשעות התרגול והאימון בבית הנדרשות ממנו. גם אם בסופו של התהליך יסתבר לכם כי לילדכם אין כשרון אדיר וחוש של קצב למכביר, לימודי המוזיקה ילוו אתו בהמשך חייו הבוגרים. ברגעי עצב המוזיקה והנגינה יהיו לו למקלט וברגעי שמחה הנגינה תגרום לו הנאה גדולה.

* המתופף הקטן. מילים ולחן: דן זכאי. שירה :רבקה זוהר.